EMG

בדיקת (EMG electromyography) רושמת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר. כמו כן, היא בודקת את מעבר האות החשמלי בצומת שבין העצב והשריר. הדבר מבוצע על ידי החדרת מחט דקה לשריר אשר קולטת את הפעילות החשמלית הנוצרת בקרום סיבי השריר. על ידי אנליזה ואפיון הפעילות החשמלית הנוצרת בשריר ניתן להסיק לגבי קיום מחלות הפוגעות בשרירים, ולאפיין את טיבן. אחת ממטרותיה החשובות של בדיקת EMG היא לאבחן האם הבעיה בשריר מקורה במחלה ראשונית של השרירים (מיופתיה) או שמדובר בבעיה של השרירים כתוצאה ממחלה של העצבים האחראים על תפקודם. קיימים מצבים רבים, אשר בהם הפגיעה בשרירים הינה משנית למחלה של העצבים. לדוגמא, פגיעה בשורשי העצבים על ידי פריצת דיסק בעמוד השדרה. יש לשקול ביצוע EMG בחשד לתסמונות לכידה (Entrapment syndromes) של עצבים היקפיים כגורם לכאב צווארי. אפשרות זו עולה כשהכאב ושינויי התחושה עזים יותר בגפיים העליונות מאשר בצוואר. בחלק מהמטופלים, הכאב עולה רטרוגרדית לצוואר. כמו כן בדיקת EMG יכולה להעריך האם ישנה פגיעה בתפקוד עצבים פריפריים כתוצאה מהיצרות חוט השדרה. לפעמים בדיקת EMG יכולה לתת תשובה לגבי מידת הנזק לעצב (הפיך או לא הפיך). כמו כן כדאי להשתמש בבדיקה זו כאשר יש שאלה לגבי איזה מהעצבים היוצאים מעמוד השדרה הוא הגורם לכאב. חשוב להדגיש שעדיין בפרקטיקה רפואית בדיקתEMG  היא שנויה במחלוקת ולכן  מומלץ להצליב את המידע שמתקבל מ EMG עם הבדיקה פיסית והסימפטומים של החולה.