סקוליוזיס

סקוליוזיס (Scoliosis) הוא עיוות בעמוד השדרה, כאשר החוליות המרכיבות אותו סוטות לצד ביחס לקו האמצע, בזווית של 10 מעלות ומעלה. עיוות זה יכול להתבטא למשל באי-התאמה בגובה של צמד הכתפיים או המותניים. בדרך כלל עקמת מתחילה להופיע בילדות או בגיל ההתבגרות, כאשר צמיחת השלד מואצת, ועלולה להחמיר עם הזמן. מסיבה בלתי ידועה, מספר רב יותר של בנות סובלות מעקמת בעקמת משמעותית של 20 מעלות ומעלה (יחס של כ-7:1 מול הבנים). רוב הסובלים מן התופעה לא מודעים לעקמת בגבם, אפילו בעקמת של מעל 30 מעלות. רוב מקרי העקמת מתגלים במקרה. בניגוד לדיעות רווחות, העקמת אינה נגרמת מיציבה לא תקינה, פעילות גופנית לא מאוזנת או ישיבה שפופה.

התסמינים של סקוליוזיס כוללים: תנוחה נטויה לצד מסוים, התעייפות מהירה ו/או כאבי גב בעמידה ממושכת, גובה מותניים וכתפיים לא שווה, מרחק לא שווה בין הזרועות לגוף, בליטות לא שוות של הצלעות, קושי בהתכופפות וכדומה.

איבחון של סקוליוזיס

איבחון של סקוליוזיס מתבצע בעזרת בדיקות גופניות הבוחנות עוויתים מבנייים בעצמות ובגפיים. יש גם צורך בצילום רנטגן או CT כדי לאמוד את המיקום, רמת המורכבות, הכיוון וסדר הגודל של העיוות. שיטה אחת לאומדן העקמומיות היא חישוב זווית קוב (Cobb), אשר מעריכה את העיוות מהחולייה העליונה ביותר המעורבת בעקמת עד החולייה התחתונה ביותר המעורבת.

הטיפול בסקוליוזיס תלוי במידת חומרתה, ולעתים במידת בגרות השלד. האפשרויות המקובלות לטיפול הן: מעקב רפואי, פיזיותרפיה, לבישת מחוך אורתופדי – משמש למנוע מהעיוות להחמיר בשנות ההתפתחות של שלד צעיר, ניתוח כגון חיבור חוליות.

 

עקשת (קיפוזיס)

עקשת או קיפוזיס (Kyphosis) היא מצב שבו יש עיקול יתר של הגב העליון, דבר המתבטא בבליטה בגב. כאשר אדם עם קיפוזיס עומד, עמוד השדרה שלו ניצב כך שהחלקו התחתון מתעקל חזק קדימה וחלקו העליון מתעקל חזק אחורה (צורת S בולטת).

סיבות להופעת הקיפוזיס כוללות: קמר מוגבר הנובע מחוסר איזון בין שרירי הגב העליון לשרירי החזה או הבטן,תמט של החוליות עקב דלדול עצם, דלקת בעצמות ובסחוס (אוסטאוכונדריטיס). למצב פתולוגי זה יש מרכיב תורשתי וגם מרכיב הקשור להרגלי ישיבה והליכה (ישיבה בשיכול רגליים, פיתול חוט השדרה והליכה שפופה, הגורמים לעיוות חוט השדרה ולחוסר איזון בשרירים). נשיאה של חפצים כבדים, תוך הליכה כפופה, גם גורמת להתפתחות קיפוזיס, עקב הלחץ על עמוד השדרה.

קיפוזיס מלווה באי נוחות באזור העורף והחזה ובכאבים. היא מגבילה את התנועה והיציבה ופוגעת בתפקוד הנשימה. היא עלולה לגרום לדלקות ריאות חוזרות ונשנות ואף למוות במקרים קיצוניים.

לעתים ניתן בטיפול שמרני במסגרת פיזיותרפיה לשפר את הקיפוזיס באמצעות חיזוק וקיצור שרירי הגב העליון והארכת שרירי החזה. הפיזיותרפיסטים משתמשים בידיהם לביצוע עיסוי לשרירים וכדומה. כמו כן, הם משתמשים במודולציות חשמליות וקריותרפיה להפחתת כאב, הרפיית שרירים וחימום רקמות באמצעים מכניים כדי להחזיר את עמוד השדרה למצב תקין (במקרים קלים) תוך התעסקות במכניקה ובתזוזה של עמוד השדרה. ניתן גם לבצע טיפול נשימתי עקב הפגיעה בתנועת בית החזה והנשימה, שיקום אורתופדי או נוירולוגי, טיפול יציבתי וכדומה. התערבות ניתוחית מתבצעת במקרים קשים, או כאשר יש חשש למוות של החולה. בניתוח, מנסים לשקם את עמוד השדרה וליישרו בעדינות. הניתוח נחשב לקשה. יש כמה סכנות לניתוח: פגיעה בחוט השדרה – העלול להוביל לשיתוק לצמיתות, שבירה של החוליות או דימום.

טכנולוגיה חדשה לטיפול בסקוליוזיס

טכנולוגיית ApiFix

פעם בכירורגיה הטוב ביותר למטופל נחשב ניתוח מה שיותר גדול, מה שיותר אגרסיבי, עם מה שיותר חתכים – הכל כדי לעשות כמה שיותר עבודה אם כבר "נכנסים פנימה" ולהביא לחולה כמה שיותר ריפוי.

על המגמה הזאת כבר אבד הכלח, ובעשרות השנים האחרונות הכיוון הוא בדיוק הפוך: כמה שיותר קטן, עם כמה שפחות פגיעה ונזק לרקמות המטופל, כמה שיותר מדוייק ומינימלי, עם החתך הניתוחי הכי קטן שאפשר – כזה שעדיין יאפשר לעבוד היטב בשדה ניתוחי בטוח, אבל לא ישאיר למטופל צלקת ענקית לאחר מכן.

בענף הכירורגיה הכללית מהפכת המזעור כבר תפסה תאוצה לפני יותר מ-30 שנה, וכיום מבוצעות פרוצדורות רבות שבעבר דרשו חתך גדול לרוחב הבטן, בגישה לפרוסקופית – כירורגיה זעיר-פולשנית, המבוצעת באמצעות נקבים קטנים "דרך חור המנעול" ועל ידי כלים ארוכים ומיוחדים ומצלמות זעירות ומשוכללות.

לאורטופדיית עמוד השדרה הטכנולוגיה הזעירה החלה להגיע רק בשנים האחרונות, בצעדים מהוססים, טיפין טיפין. אחת הסנוניות המבטיחות בתחום היא טכנולוגיית ApiFix לניתוחי עקמת (סקוליוזיס) במתבגרים, המקטינה את החתך הניתוחי מסדר גודל של חצי מטר – לכ-10 ס"מ בלבד; הופכת ניתוח מפרך של 4-5 שעות – להליך קצר בן 50 דקות; ומאפשרת לקצר אשפוז מתיש של שבוע – לשהות של יומיים בבית החולים.

עקמת, המוגדרת כסטייה של עמוד השדרה ביותר מ-10 מעלות, רחוקה מלהיות בעיה נדירה: נתונים מהספרות מעריכה את שיעורה באוכלוסיית הילדים והמתבגרים ב-1.5% – 3%, וקיים אף דיווח על שיעור גבוה יותר של 6%.

ברמה הביו-מכאנית וברמת הקונספט, טכנולוגיית אפיפיקס ApiFix שונה באופן דרמטי מהטכניקה שבה משתמשים היום בניתוחי עקמת (סקוליוזיס): כיום המנתח "מיישר בעצמו" את עמוד השדרה ומקבע אותו לכל אורכו עם ברגים, ווים ומוטות. זה, כמובן, נעשה בזהירות המירבית – ולוקח כמה שעות. מניתוח זה המטופל יוצא כאשר עמוד השדרה שלו מיושר.

בטכנולוגיה החדשה המנתח מצמיד לעמוד השדרה משתל אחד בלבד (גם כאן: עם ברגים, ווים ומוטות) – זהו משתל "חכם", המאפשר למטופל "ליישר את עמוד השדרה שלו בעצמו". הנקודה שנבחרת למשתל ApiFix היא הנקודה העקומה ביותר בגב – כאילו "נקודת הפיתול" של עמוד השדרה. מניתוח זה המטופל יוצא ללא כל שיפור בעקמת שלו, כאילו "כפי שנכנס" – אבל עם טכנולוגיה חכמה בגב שתאפשר לו לתקן את העקמת, באופן מוחשי ומוכח.

היתרונות של הטכנולוגיה החדשה על פני שיטת הניתוח המקובלת ברורים ומובהקים מאוד, אולם יש לה שני חסרונות: בניגוד לטכניקה המקובלת, היא אינה מתאימה לכל אחד; ובנוסף, ואולי זה בכלל לא חסרון, היא דורשת מן המטופל להיות אקטיבי (פעיל) בהחלמה ובשיקום שלו, באמצעות פיזיותרפיה יומיומית.

הפיזיותרפיה המדוברת מתחילה שבועיים לאחר השחרור מביה"ח ונמשכת לאורך כמה חודשים – עד שמגיעים ליישור של עמוד השדרה. היא כוללת 5 תרגילים פשוטים (כמו הישענות על כסא וכמו מתיחות על הצד) שצריך לבצע אותם פעמיים ביום – כל סט מלא לוקח בערך 20 דקות.

פרט לחתך הניתוחי המוקטן, לשימוש במשתל אחד הרבה יותר קטן וב-2 ברגים בלבד (ולא במשתלים לכל אורך עמוד השדרה וב-20 ברגים ב-10 גבהים לעתים) ולכך שהניתוח והאשפוז הם הרבה יותר קצרים – ההבדל הגדול הוא בתרומה של המטופל עצמו להחלמתו: אם בטכניקה המסורתית הוא יוצא מחדר הניתוח כשהוא "מיושר" ולאחר תקופה של החלמה והתאוששות הוא "בקו הבריאות" וזהו; הרי שבטכניקה החדשנית והזעירה הוא תורם במו ידיו ובמו גופו להחלמתו, ולמעשה איננו יכול להגיע לתוצאה הרצויה בלי להשתתף בעצמו בתהליך הריפוי.

זו הסיבה לכך שמנתחי עמוד שדרה מבקשים להתרשם גם מאישיותו של המועמד לניתוח: מישהי עם היענות גבוהה לטיפול ושיתוף פעולה עם הצוות תשיג תוצאות ניתוחיות משופרות בהרבה (כפי שהן באות לידי ביטוי בזווית ההולכת ומתיישרת של עמוד השדרה), בהשוואה למישהו שלא יבצע כהלכה וכראוי את הפיזיותרפיה הנדרשת.

בנוסף לשיקולי היענות לטיפול (compliance), ישנם קריטריונים רפואיים לביצוע הניתוח בטכנולוגיה החדשה: נדרשת אבחנה של עקמת נעורים מסיבה לא ידועה (מצב הידוע בשפה המקצועית כ-AIS, כלומר Adolescent Idiopathic Scoliosis); סיווג לנקה, סוג 1 ו-5 (Lenke type 1 and 5); זווית קוב (Cobb angle) של 40 עד 60 מעלות; בנוסף, העקומה הראשית והמשנית צריכות להיות גמישות (יש להוכיח זאת באמצעות צילומי רנטגן, שיילקחו במנח צידי ובכפיפה), כדי לאפשר את התיקון ההדרגתי לאורך זמן.

ההחלמה מניתוחי עמוד שדרה וסקוליוזיס

שיתוק בניתוחי עמוד שדרה: אמת או מיתוס